לא מעט אנשים מסתכלים אחורה על ביתי הספר שלהם ושואלים את עצמם מה הם הרוויחו. חלקם אף שואלים את עצמם מה הם הפסידו. סיפור ידוע הוא שאיינשטיין טען שהיה זה נס של ממש שמשטר החינוך הקפדני לא הצליח לעקור את סקרנותו. יכול להיות שזה מה שגרם לחינוך בישראל להיות כל כך לא קפדני.
במבט לאחור לא נראה לי שמערכת החינוך פגעה בי. אני חושב שהיא אפילו לימדה אותי לא מעט דברים טובים. אבל האם ב-12 שנות לימוד לא יכלתי לצאת עם הרבה יותר ידע? האם אפילו נער בן 18 שסיים י"ב עם תעודת בגרות מלאה בהצטיינות יתרה מוכן לעולם? האם כל 12 שנות לימודיו מוצו עד תום? ספק…
כמה מבוגרי י"ב יודעים כיצד מחשב עובד? ההערכה שלי היא שאחוזים בודדים. אפילו במגמת מדעי המחשב אף אחד לא מתעקב על זה (בחיי! בדקתי).
כמה מבוגרי י"ב יודעים איך לבנות אתר אינטרנט?
כמה יודעים למה כדור הארץ מקיף את השמש?
כמה מכירים את ההיסטוריה של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי?
כמה שמעו על ניטשה ופרויד?
כמה יודעים מה היא מניה או תעודת סל?
כמה זוכרים מה למדו בהיסטוריה בכיתה י"א (שבה קיבלו מאה)?
התשובה, לפי נסיוני, לכל השאלות האלה היא מעטים.
אני באמת לא חושב שזה משנה אם נהייה אחרי איראן במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. הרי בשביל שבסופו של דבר ישראל תוכל לעקוף את שאר העולם מבחינות רבות כמו שהיא עושה היום ובשביל שהחיים פה בארץ יהיו טובים יותר, צריכים ללמד בבתי הספר את הבסיס בצורה נכונה. אם המטרה היא להכין את התלמידים לחיים, גם מבחינת צרכי היום יום וגם מבחינת העשרה וידע כללי, השיטה היום פשוט לא מתאימה. לדעתי, נכון להיום את רוב הדברים החשובים לומדים בבית הספר עד כיתה ה'. אחרי זה בעיקר ממשיכים ללמוד דברים לא שימושיים או נושאים שאף אחד לא זוכר אחרי חודש ומזניחים תחומים אחרים.
את רוב הידע הנוער מקבל היום מהאינטרנט ולא מבתי הספר! ובכלל לא מדובר במידע רע, מזיק או לא מדויק. להפך, לרוב ניתן להגיע למידע איכותי בהרבה. האם מישהו חשב אי פעם ללמד בכיתה ו' את התלמידים על שימוש נכון במנועי חיפוש? האם מישהו הציג להם בצורה מסודרת את Wikipedia, Youtube או את האינטרנט בכלל? לכמה מהם בכלל משדרים שזה ליגיטימי ללמוד מהאינטרנט?
אני מאוד אופתע אם אני אשמע שלתלמידים מותר להשתמש היום ב-Wikipedia או ב-Youtube לצרכי כתיבת עבודות. ולמה לא? הרי קיים שם מידע אמין יותר ובכמות גדולה יותר ממה שנמצא בכל אינציקלופדיה או כל ספריה של בית ספר.
אם בכל מקרה 90% מהתלמידים שוכחים את רוב החומר זמן קצר אחרי הבחינה למה לא ללמד אותם כלים למצוא את המידע הזה מחדש אם הוא יעניין אותם שוב? למה לא ללמד אותם איך למצוא עוד מידע על אירוע היסטורי אם הוא מעניין אותם? רובם יודעים לעשות את זה בצורה בסיסית, אבל למה לא לתת להם כלים לבצע את זה בצורה טובה יותר?
תגים: Web 2.0, Wikipedia, Youtube, בית ספר, ויקיפדיה, חינוך, ידע, מידע, רשתות חברתיות
מה שאתה שוכח / לא יודע
זה שהחומר שאתה לומד
היסטוריה למשל לא נועד כדי שתזכור מי היה נשיא ארה"ב במשבר הכלכלי
אלא כדי לחנך אותך להבנה של מציאות והסתכלות כוללת נכונה
אין ספק שמערכת החינוך בארץ נכשלה וכושלת מידי יום
אבל לעניות דעתי הדרך שאתה מציע היא בכיוון ההפוך מהפתרון.
בלי קשר כל הכבוד על היוזמה של הקמת הבלוג והפרסום שלו
יהיה ממש נחמד אם תבחר לו איזה עיצוב קצת יותר מושך
(קיימות הרבה מאוד תבניות אם תחפש קצת)
בהצלחה!
מזל טוב על פתיחת הבלוג!
אהבתי לקרוא את הפוסטים.
לעומר, אם כבר הבאת את היסטוריה כדגומא. אני לא יודע למה זה נועד, אבל מה שקורא בפועל זה שאתה נבחן על שינון של החומר וכמה חרשת בשביל לסגור תאריכים, סוגי ציונות ועוד כל מיני דברים שבחונים את כמה טוב חרשת והצלחת לזכור ולשנן.
עומר, שלומדים על המשבר הכללי הגדול לומדים שהיה משבר ולומדים מי היה הנשיא באותו הזמן. לא מסבירים מספיק לעומק מה הבעיה הכללית שגרמה למשבר. תלמיד יוצא מהשיעור עם הרגשה של "הם קנו מניות, זה היה רע והם הפסידו את הכסף" . אם מדברים על אירוע היסטורי שמשפיע עד היום על הכלכלה של העולם למה לא לנתח את הסיבות יותר לעומק מהיבט כלכלי בסיסי והיסטורי? ככה התלמידים יצאו עם תובנות, לא על ידי זה שהם יזכרו שמות ותאריכים בעל פה.
בסופו של דבר על המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע העולם המודרני למדתי לא בבית הספר אלא בבית. כל הנושא הכלכלי מעניין אותי וקראתי על המשבר הזה לא מעט. לדוגמה, קראתי את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". ספר שנכתב באותה תקופה ומתאר את התפישה השגויה של הכלכלנים באותה העת ומציע דרכים אחרות להתמודד עם המשבר (שבסופו של דבר הוציאו את ארה"ב מהבוץ).
לגבי התגובה על הבלוג,
תודה רבה. אני אחפש ערכות נושא נחמדות. כרגע אני עושה המון עבודה מאחורי הקלעים של לסדר תוספים למערכת וללמוד אותה כי זאת הפעם הראשונה שאני משתמש ב-Wordpress.
אגב, איזה עומר אתה? אני פשוט מכיר כמה….
יוספי, תודה גם לך. אני מסכים גם עם התגובה שלך.